תורה ברשת
עשרת הדברות ותרעומת המינים / וורט לשבועות
הרב שי נווה
השיעור הועבר ע"י הרב שי נווה
שיעורים נוספים של המרצה ניתן למצוא כאן

במקדש היו נוהגים לקרוא את עשרת הדברות לפני שהיו קוראים את שמע, והיה אם שמוע ופרשת ציצית.

משנה מסכת תמיד פרק ה א

אמר להם הממונה ברכו ברכה אחת והן ברכו קראו עשרת הדברים שמע והיה אם שמוע ויאמר ברכו את העם שלש ברכות אמת ויציב ועבודה וברכת כהנים

חשיבותם המיוחדת של עשרת הדברות מוסברת על ידי הרמב"ם כך: "והטעם שקוראים עשרת הדברים בכל יום מפני שהן יסוד הצווי ותחלתו" (פירוש המשנה שם). הנוהג הזה בבית המקדש ביקש להתפשט גם בגבולין- דהיינו בכל המקומות. על כך אנו לומדים במסכת ברכות (דף יב ע"א):

אמר רב יהודה אמר שמואל: אף בגבולין בקשו לקרות כן, אלא שכבר בטלום מפני תרעומת המינין.

תניא נמי הכי, רבי נתן אומר: בגבולין בקשו לקרות כן, אלא שכבר בטלום מפני תרעומת המינין.

רבה בר בר חנה סבר למקבעינהו בסורא, אמר ליה רב חסדא: כבר בטלום מפני תרעומת המינין.

אמימר סבר למקבעינהו בנהרדעא, אמר ליה רב אשי: כבר בטלום מפני תרעומת המינין.

לא במקום אחד ולא בתקופה אחת ביקשו לקבוע את עשרת הדברות כקריאת חובה לפני קריאת שמע, אלא במקומות שונים, בישראל ובבל, ובזמנים שונים, מתקופת המקדש ועד הדורות האחרונים של האמוראים. עדות זו מהתלמוד היא מרשימה ומשכנעת. העם והחכמים זיהו בעשרת הדברות חשיבות מיוחדת.

כולנו גדלנו על החשיבות המיוחדת של פרשיות 'שמע ישראל' ו'והיה אם שמוע', אך פרשיית עשרת הדברות נדחקה לקרן זווית. מדוע? הסיבה מובאת בגמרא- 'מפני תרעומת המינין'. וכך מבאר זאת הירושלמי:

דרב מתנא ור' שמואל בר נחמן תרוויהון אמרי בדין היה שיהיו קורין עשרת הדברות בכל יום ומפני מה אין קורין אותן מפני טענות המינין שלא יהו אומרים אלו לבדן ניתנו לו למשה בסיני

כנראה היו מהנוצרים הראשונים שזלזלו במצוות ובתורה, ובן השאר הדגישו באופן מיוחד את חשיבותם של 'עשרת הדברות', ומתוך כך באו הפרושים והתנגדו בכל תוקף לתת מעמד ייחודי לפרשיה זו. כך מפרש רש"י את המילים 'תרעומת המינין' שבבבלי:

מפני תרעומת המינין – שלא יאמרו לעמי הארץ: אין שאר תורה אמת, ותדעו שאין קורין אלא מה שאמר הקדוש – ברוך – הוא ושמעו מפיו בסיני.

המינין – עכו"ם +/השמטת הצנזורה/: תלמידי ישו+.

ומעניין הדבר שבאותה סוגית ירושלמי מנמקים את הקריאה של פרשיות 'שמע ישראל' ו'והיה אם שמוע', בכך שהן כוללות את עשרת הדברות:

מפני מה קורין שתי פרשיות הללו בכל יום? רבי לוי ורבי סימון. רבי סימון אמר מפני שכתוב בהן שכיבה וקימה רבי לוי אמר מפני שעשרת הדברות כלולין בהן.

הרשב"א (חלק א סימן קפד) בתשובה אסר להנהיג קריאת עשרת הדברות בציבור בבית הכנסת, אף שלא בתוך קריאת שמע:

שאלתם עוד מהו לומר עשרת הדברות בשחר בבית הכנסת? לפי שיש אנשים רוצים להנהיג צבור כן. ראוי לעשות כן אם לאו?

תשובה אסור לעשות כן. ואף על פי ששנינו במסכת תמיד (דף ל"ב ב) אמר להם הממונה ברכו ברכה אחת והם ברכו וקראו עשרת הדברות שמע והיה אם שמוע. כבר בטלוה מפני תרעומת המינין כדאיתא בפרק קמא דברכות (דף י"א ב). דגרסינן התם וקראו עשרת הדברות. אמר רב יהודה אמר שמואל בגבולין בקשו לקרותן אלא שכבר בטלום. רבה בר בר חנא סבר למיקרינהו אמר ליה רב אשי כבר בטלום.

ודברים אלו הובאו על ידי הרמ"א בשו"ע (או"ח, א' ה'):

טוב לומר פ'  העקדה ופ' המן ועשרת הדברות … הגה: ודוקא ביחיד מותר לומר עשרת הדברות בכל יום, אבל אסור לאומרם בצבור (תשובת הרשב"א סי' קפ"ד).

לאחר כל העיון הזה, חשבתי לומר כמה מילים גם על אותה הנהגה קדומה מהמקדש לקרוא את עשרת הדברות, מדוע בכל זאת נתנו לפסוקים אלו מעמד מיוחד בתוך התורה (כשם שעבורנו קריאת שמע ופרשת והיה). שתי נקודות  עיקריות אני שומע כאן, ושתיהן חשובות ושתיהן חסרות לי בעולם הדתי-תורני שאני מכיר.

הנקודה הראשונה היא התוכן של עשרת הדברות. אפשר לחלק את עשרת הדברות לשני חלקים- שלושת הראשונות ושבע אחרונות (והחלוקה הזו, של שלוש ושבע היא מרכזית מאד בעולם הקבלי). שלושת הראשונות עוסקות בעמידה של האדם מול השם, באמונה, בייחוד, ביראת השם. שש האחרונות עוסקות בתיקון האדם, המשפחה והחברה. מצוות השבת, הדיבר הרביעי, היא חוליית המעבר, שכן מצד אחד היא שייכת לעולם הקדושה ולעמידה מול השם (בעיקר בעשרת הדברות של פרשת יתרו) אך מצד שני מצוות השבת היא מצווה חברתית מאין כמוה (ע' בעשרת הדברות של הלוחות השניים שבפרשת ואתחנן).

לא מצאנו בעשרת הדברות לא כשרות, ולא נידה ולא צרעת ולא כלאיים וכד' וכד'.  האם מותר לומר שעשרת הדברות הן הבסיס והמרכז של היהדות שמבקשת להעמיד את האדם על אמונת הייחוד והקדושה ומתוך זה לתקן את החברה? זוהי הנקודה הראשונה שאני שומע בעשרת הדברות.

הנקודה השניה נוגעת למעמד הר סיני- קריאת עשרת הדברות מחזירה אותנו לנקודת הראשית של מעמד הר סיני. להתגלות. לאחר מיכן יש שבירה אחרי שבירה, אך החזרה לעשרת הדברות ולמעמד הר סיני מזכירה לנו שהעיקר זה לשים את ההתגלות במרכז.

במלחמה כמו במלחמה, כולם מפסידים. במאבק הזה במינות שביקשה לבטל את המצוות ולחזור למעמד הר סיני כאילו בינתיים לא נשברו לוחות וכו', במאבק הזה גם היהדות עלולה להפסיד משהו.

האם היום הגיע הזמן להחזיר את עשרת הדברות למרכז או שעדיין יש לנו מלחמה במינות?

חג שמח

ש

שיעורים נוספים ניתן למצוא בקטגוריות הבאות: חגים
תאריך העלאה:ג׳ בסיון ה׳תשע״ו
09/06/16
צרו איתנו קשר גם באמצעות הוואטצאפ