תורה ברשת
Torah of the Baal Shem – Pekudei: The kavanah of no kavanah
הרב יהושע וויסברג
השיעור הועבר ע"י הרב יהושע וויסברג
שיעורים נוספים של המרצה ניתן למצוא כאן

Yitzchak’s blessing of Yaakov, one of the most significant moments in Jewish history, took place through deception. Could G-d not have arranged things differently? Could He not simply have told Isaac whom to bless?

The Sfat Emet asks that question (source #1, 2nd paragraph) and suggests that G-d wanted Yitzchak to bless Yaakov unaware of what he was doing. As pure as Yitzchak was, he couldn’t help but cloud the blessing with his own expectations as a father. G-d wanted to give this blessing Himself. He needed Yitzchak to pronounce the words but G-d wanted the kavana of the bracha to be His alone.

I bless my own children every Friday night, and I try to remember this Sfat Emet before I do. I have plenty of ideas of what I want for (and from) my children. The image of Isaac blessing his child “blind”, reminds me that there are times when my role as a father is mostly to get out of the way.

On this week’s parsha the Besht asks (source #2 below) why the Torah emphasizes repeatedly that the people “did as G-d commanded Moses”. Wouldn’t it have been simpler to complete the description and then to summarize “and all of this was done as G-d commanded Moses”?

His answer (loosely translated) is that the builders understood that the mishkan would one day frame Israel’s encounter with G-d. There could be no space more significant than this, no work more valuable, and no kavana more important than what they invested in each action.

And yet, however holy they may have been, the workers understood that the kavanot required were beyond their individual capacities. Instead of pretending that they were capable of kavanot beyond their reach, they recited that for each action, their kavana was for this to be “according to what G-d commanded to Moses”.

The Besht translates the experience of the builders of the mishkan to our own experience with mitzvot and prayer. Analogous to the task of building of a tabernacle, a religious life demands that we engage in tasks we don’t comprehend. The Torah, our prayers, and the commandments have infinite layers of meaning and beauty, and implications for how G-d interacts with the world.

When we perform them, he teaches, part of our task is to acknowledge those limits. We are undertaking something far greater than we will ever understand. That is why, he explains, it is appropriate to say ויהי נועם before performing a commandment. I don’t fully understand what I am about to do. May it be what you want it to be. Let this commandment be performed ‘as G-d commanded Moses’. May I be as Isaac blessing Yaakov, whatever I understand myself to be doing, may I do the right thing so that you can do with it what needs to be done.

According to the Besht every religious act requires recognizing both how important we are at that moment, and also how small we are. On the one hand we tackle the absurd task of creating a space for G-d in the world. And at the same time, we acknowledge that truth be told, we don’t really know what we are doing.

Remarkably, the Besht adds that that kavana is appropriate for everything we do in our lives.

I’ll end with a story.

Once, when she was five, one my children fell of the sofa she was jumping on, and cut her head open on the corner of the wall. I pressed a towel to the wound and rushed her to the hospital. In the doctor’s office I watched as the doctor prepared an enormous syringe with anesthesia and laid out his stitches. Tools ready, he pulled on rubber gloves and he called me aside. With a tone much rougher than I expected, he instructed me to tell my daughter to hold still. This is hard enough work even if she stays still. It simply won’t do if she moves.

I returned to my daughter, so small, perched on the bed in the corner, and did my best to project calm. It is important, I told her, not to move. Please trust me.

When he was done, and removing his gloves, the doctor called me over a second time. It should all be fine, he said, sounding much gentler than before. Then he looked at me directly for the first time. I just wanted to tell you that I know that needle hurts, and I also know what it feels like to be stitched up. Your daughter didn’t even twitch. That is quite remarkable.

In the taxi home with my daughter, I asked her if the needle had hurt. She nodded. I asked her if the stitches had felt uncomfortable. They did, she said. Then why didn’t you move, I asked. Abba, you told me not to move. I trust you.

At that moment I felt both more important and also much smaller than I ever had before.

 1.     שפת אמת בראשית פרשת תולדות

 במדרש כי יש איברים שהם ברשות האדם ואם האדם זוכה גם הם אינם ברשותו רק ברשות הש"י כמו שהי' ביצחק אף שטעה לברך עשו לא עלתה בידו. והוא ע"י מס"נ באמת אליו ית' כמו יצחק בעקידה א"כ רוצה באמת שלא להיות ברשות עצמו ורצון יראיו יעשה וכן בכל אדם כפי קבלת מלכות שמים בכל יום בבקר בלב שלם להיות בטל באמת כל הרצונות לרצונו יוכל לפעול שלא יצא מרשות הש"י כלל

 ונראה שזה עצמו הטעם שעשה כן הש"י שיהי' הברכה ליעקב ע"י מרמה ולא נתן בדעת יצחק לברכו. רק שיהי' הברכה בביטול כל רצונו להשי"ת כי אדם המברך בנו אף צדיק גמור יש לו נגיעה מצד שהוא בנו. ולכך הי' כאן שלא יהי רצון יצחק לברך את יעקב. וכמ"ש בזוה"ק שיתברך מהש"י בלבד.

 2.     בעל שם טוב שמות פרשת פקודי אות א

 אלה פקודי המשכן וגו'. יש להבין בפרשה זו שנאמר בפרטות בכל מעשה ומעשה שעשו במשכן וכלים נאמר בכל אחד שעשו כאשר צוה ה' את משה, דקשה למה לו לפרוט בכל אחד, הוי לו לומר באחרונה דרך כלל ויעשו כאשר צוה וגו',

אלא התורה רמזה לנו רמז מוסר בכללות עבודת ה' יתברך ועשיית המצוות, הן שופר וסוכה ופסח ותפילין וכיוצא, שיש בכל אחת עובדא ומילולא ורעותא שהוא המחשבה, וכוונת המצוה והתפילה הוא רבה ונורא, ולא כל אדם גם מבני עלייה יודעים חלק אחד מאלפי אלפים חלקים, שכוונו אנשי כנסת הגדולה בכוונת התפילה, והוא הדין בכוונת המצוות, ובאמת צורך גדול יש לכל אחד מישראל בכל אחד מן שלש בחינות הנ"ל,

 ·         כי מן מעשה המצוות נעשה לבוש לנשמה בגן עדן התחתון,  ומן כוונת המצוות נעשה לבוש לנשמה בגן עדן העליון,

לכך עצה היעוצה, לכלול את עצמו וכוונתו, הן בתפילה והן במצוה, או בכוונת אכילתו בחול, ומכל שכן בשבת בשלש סעודות דשבת, ישתף כוונתו עם שאר שלומי אמוני ישראל, היודעין כוונת התפילה והמצוה, ועל סוד כוונת אנשי כנסת הגדולה, וכיוצא בזה, וזה סוד שכתב האר"י קודם תפילה צריך לומר ואהבת לרעך כמוך, לקיים מצות עשה זו כדי שיוכלל כוונתו ותפילתו עם היודעים ליחד מדות העליונות, ודי בזה:

והנה עשיית המשכן היה הכוונה שיהיה מחשבתן על מלאכת המשכן העליון, וכמו שנאמר הוקם המשכן ודרשו (תנחומא נשא י"ח) כי בהקמת המשכן למטה הוקם למעלה, והיינו על ידי המחשבה והכוונה שעשו באיברים הנגלים למטה בגשמי, ומחשבתן היה ברוחני לבנות משכן העליון שהוא סוד בריאת שמים וארץ וכל העולמות, ולאו כל מוחא סביל דא, לכן בכל פעולה ופעולה של כלי המשכן אמרו בפירוש שאנו עושין על הכוונה שצוה ה' את משה, והוא על דרך שאנו אומרים קודם עשיית כל מצוה ויהי נועם וכו': (בן פורת יוסף בהקדמה דף ח' ודף ט' עיין שם)

 3.     ספר דרש טוב דף כ"ו ע"ג

בשם הבעש"ט הקדוש זצ"ל, שבלתי אפשר שבגמר מעשה יהיה שוה מעשה למחשבה, שמחשבת אדם לעשות מעשהו בתכלית השלימות וליפות בכל מיני ציור ויופי שבעולם, ועם כל זה בבוא מחשבתו לידי פועל ומעשה, אבל לא היה כמו שהיה ברצונו רק כפי מה שיזדמן לידו וכו' עיין שם:

…פירש השל"ה ז"ל על פסוק (שמות כ"א, כ"ד) עין תחת עין וגו' יד תחת יד רגל תחת רגל… אף על פי שראובן הוא אדם ברמ"ח איברים והכתב שלו אינו אלא אותיות, אף על פי כן על ידי הכתב והחותם, נדמה לו כאילו ראובן עומד לפניו, כן הוא באלו המדות, יש למעלה מדה עליונה שהוא משגיח על כל העולם להטיב, ונקרא עין, וחס ושלום אין שם דמות עין שלנו, אך האדם כשמקדש עיניו לראות בתורה ואותיותיה הקדושים, אז הוא עין שלו מרכבה למדה עליונה שנקרא עין…

4.     כתר שם טוב חלק ב' דף ז' ע"א כתב וזה לשונו,

 …כי הנה בנין המשכן נכתב בתורה ונשנה, אף על גב דיש להקשות מה נפקא מינה, ומה דהוי הוי, אלא העיקר הוא ללמוד אותנו כלל גדול לעבודת הבורא יתברך שמו, איך יוכל אדם לעשות את עצמו מרכבה לקדושה עליונה, כי כל מה שגילה לנו בזוה"ק וכתבי האר"י ז"ל מבנין העולמות העליונים והשמות של פרקי המרכבה, ושל ראיה שמיעה ריח דיבור חסד גבורה תפארת נצח הוד יסוד מלכות והמוחין עליונים, הוא שאדם בעשותו מצוה או לומד תורה או מתפלל, יעשה עצמו מרכבה לקדושה עליונה (עיין לעיל פרשת לך בהגה נ"ט) גוף לנפש ונפש לרוח ורוח לנשמה ונשמה להקב"ה… 

שיעורים נוספים ניתן למצוא בקטגוריות הבאות: חסידות
תאריך העלאה:א׳ באדר ב׳ ה׳תשע״ו
צרו איתנו קשר גם באמצעות הוואטצאפ