תורה ברשת
Torah of the Besht – Part II
הרב יהושע וויסברג
השיעור הועבר ע"י הרב יהושע וויסברג
שיעורים נוספים של המרצה ניתן למצוא כאן

בס''ד

The following teaching of the Besht continues a theme we have seen before –that our religious experience is the פנימיות of our regular experiences. The implication is that a truly and fully lived religious life does not avoid experience; it is not even distinct from our experiences. Rather, a religious life is life lived deeper.

Heschel refers to this aspect of the Besht’s teachings when he writes

All worship and ritual are essentially attempts to remove our callousness to the mystery of our own existence and pursuits.

In this week’s selection, the Degel Machane Efraim opens with four contradictory statements in order to frame a fundamental teaching of his grandfather, the Besht.

  1. The commandment to know G-d (in our parsha: וידעתם כי אני האלוקיכם) precedes all other commandments

  2. At the same time, we know nothing of G-d, nothing at all.

  3. To “know” something (or someone) means to create a connection.

  4. True “knowledge of G-d” would be to know G-d in everything, that הכל ממנו – everything is from (of?) him

So the Degel Machane Ephraim presents us with the paradox that the most important commandment of Judaism is to do something that is absolutely impossible –to know G-d.

The paradox forces us to rethink our assumptions and redefine our terms. “To know” in a meaningful way refers not to abstract knowledge of an external object but to connection, encounter and relationship. And so, the goal of religious life moves from abstract knowledge, from the philosophical to the experiential.

The Degel Machan Efraim takes this basic premise and develops three (extraordinary, in my opinion) teachings.

  1. Religious encounter lies not in a direct unmediated experience of G-d, but in discovering G-d within the existing range of experiences. We encounter G-d in the depth of our lives.

  2. We encounter G-d (in this sense of encounter/knowledge) not only in experiencing the good things, blessing, and Love of G-d, but also in hard times, loneliness, distance and even suffering.

  3. One can even encounter G-d even in the experience of distance from G-d (a claim that Rav Kook applied to his contemporaries: Zionist pioneers who abandoned religion for what Rav Kook understood to be religious reasons)

Here is the source. I hope you are able to make sense of it, and that some of you will post responses and thoughts…

Note: In order to understand the source one needs only a very basic familiarity with the terminology of the first three sefirot; chessed (love, unrestricted giving) gevura (harshness, withdrawal within limits, decrees), and tiferet (beauty, balance between chessed and gevura). One experiences hessed when one experiences the overflow of blessing in the world, gevura when one experiences the withdrawal of blessing and the intrusion of limits, loss and retreat.

 

בעל שם טוב שמות פרשת וארא – ידע שהוא מדת החסד שבשכינה

גאיתא בזוה"ק (ח"ב כ"הברעיא מהימנאולקחתי אתכם וגו', קדמאה לכל פיקודין למנדע ליה בכלל ובפרט וכו', ]הציווי לפני כל הציווים הוא לדעת אותט בכלל ובפרט –י.ו.]

ויש לומר ששמעתי ממורי ענין מה שאמר הכתוב (דברי הימים – א כ"חט') דע את אלהי אביך וגו', כי מי אשר בשמים ובארץ אשר ידע אותו אפס קצהוהגם ששמעתי ממורי פעם אחד בקיצור כי דע הוא לשון יחוד כמו והאדם ידע את חוה אשתו (בראשית ד', א'), אמנם כעת שמעתי ממנו כי תכלית הידיעה שידע שכל מאורעותיו בפרט וכל העולם בכללהכל ממנו יתברך שמוודברי פי חכם חן:

הגם שהוא עמוק עמוק ואי אפשר לבאראמנם מה שיש לבאר בקיצור לסימנא בעלמא שאם האדם הוא בעושר וכבוד ורוב שפעידע שהוא מדת החסד שבשכינה,

כי האדם הוא מאיברי השכינהעד שבכללות העולם נשלם שיעור קומה,

וכאשר האדם הוא בתכלית העוני והיסורין חס ושלוםהוא ממדת הגבורה שבשכינהואז יתפלל משםבסוד בזאת יבוא אהרן אל הקודש,

וכשהוא כלול משניהם ידע שהוא ממדת תפארתוכיוצא בזה בשאר מדותישמע חכם ויוסף לקח,

וכשאדם הוא עובד התמידופעם אחד לא יכול ידע שגם זה הוא בשכינהונקרא קטנות ראשון או שני,

באופן שידע שכל דבר שבאדם עם כל מאורעותיו הכל הוא בשכינהוידע ליחד מדה זו ולחברה במדה העליונה שלמעלה ממנה,

וכל זה הוא באדם דרך כללויש בזה עוד פרטי פרטיםאשר יכול האדם השלם ליחד קודשא בריך הוא ושכינתיה על כל פסיעהועל כל דבר ודבר שעושה גם בגשמי מאכילתו ועסקיו ומשא ומתן שלוהכל ליחדוולידע מה זה המדה בשכינהועל זה נאמר דע את אלהי אביך והבןובזה מבואר רעיא מהימנא הנ"ל ענין כלל ופרטוהבן: (דגל מחנה אפרים פרשת ואתחנן)

שיעורים נוספים ניתן למצוא בקטגוריות הבאות: וארא
תאריך העלאה:ח׳ בשבט ה׳תשע״ו
18/01/16
צרו איתנו קשר גם באמצעות הוואטצאפ