התחלתי ללכת לחוג קדרות.
להכין כוס, קערה , צלחת. לא ענין גדול.
לא עניין אבל דורש עבודה.
מסתבר שאני צריכה לדעת לעשות כלים ( לא אלה שבכיור, בשביל זה צריך מדיח…) כלים, כלים .
בין גוש חימר חסר צורה לבין כלי שאני אמורה להכין נזכרתי באישה אחת שלא היה לה הרבה . היה לה קצת שמן וכמה כלים.
אלישע הנביא מקבל את הפנייה הזועמת והמבוהלת מאותה אישה חסרת כל .
"תציל אותי , מיד , תעשה קסם , לא אכפת לי ! תעשה משהו. עכשיו"
אלישע לא מאבד עשתונות
"מה יש לך משלך?"
"כלום..ממש מעט "
כלום או מעט? חושב לו אלישע… כי עם מעט אפשר להתחיל משהו.
"מעט"
מקצת אפשר לעשות הרבה .
מיד שולח אותה להביא כלים. כל כלי שיש לך בבית .
בעצם לא רק בבית… תבדקי גם אצל השכנות ותביאי מהן .
בסיסי. רק את הכלים. השאר עליי .
הקסם: את מביאה כלים נכנסת הביתה. סוגרת הדלת . מתחילה למלא והכלים כולם מתמלאים בשמן טוב.
מזכיר את נס פך השמן.
כלי קטן מספיק לשמונה ימים.
ללא ספק נס.
הולכת האישה לביתה ומתחילה במלאכה. חושבת על כל העצות שכבר ניתנו לה ולא עבדו, על כך שאין צדק בעולם ולמה זה קורה לה, הרבה דברים קשים עברו עליה בשנים האחרונות ועכשיו גם זה.
תכלס, לפעמים בא לה לברוח…
אבל בשביל הילדים.
ובכל זאת ניסיון אחרון.
תוך היא חושבת מחשבות ותוך דקות ספורות.
לא יאומן!
עובד!!! הכלים שבביתה מתמלאים.
היא לא האמינה . אבל הנה זה קורה!!!
"יוסף! תביא עוד כלים מהחדר" צועקת בהתרגשות לבנה.
יוסף חוזר ללא כלים. הולכת היא לחפש ותכף מבינה.
אופס… נגמרו לי הכלים.
אופס…לא לקחתי מהחברות והשכנות .
אין לי כלים!! אין לי שמן! השמן מתמלא רק בכלים שיש לי . הכלים שהסכמתי להביא . שהאמנתי שיתמלאו בשמן משובח. שהייתי מוכנה לכתת רגליי כדי להביאם. הכלים שיצרתי בעצמי .
לעשות כלי , להסכים להיות שם איתו , לא לתת לו לברוח במהירות סיבוב האובניים . להאמין שיצא ממנו כלי שאת רוצה . להוביל לא לפחד. לשמור על איזונים נכונים בין דחיפה לבין חיבוק.
להיות שם . לא לברוח.
לעשות כלי זה להאמין שזה יצליח . לגעת בחומר, להתלכלך איתו ולדמיין את מה שיענה לתוכו.
מברכת אותנו בחג מלא אור, כלים ושמן משובח .
תעשו כלים ( גם וגם ). תיהיו כלים.