כי יצפנני בסכה… בצור ירוממני

דף מקורות ללימוד יחד עם שיעורו של הרב שי כאן

 

מאור ושמש דברים רמזי יום א' של סוכות

 

וַיֹּאמֶר אַבְרָם אֲדֹנָי ה' מַה תִּתֶּן לִי וגו' וּבֶן מֶשֶׁק בֵּיתִי הוּא דַּמֶּשֶׂק אֱלִיעֶזֶר וַיֹּאמֶר אַבְרָם הֵן לִי וגו' וְהִנֵּה דְבַר ה' אֵלָיו לֵאמֹר לֹא יִירָשְׁךָ זֶה כִּי אִם אֲשֶׁר יֵצֵא מִמֵּעֶיךָ הוּא יִירָשֶׁךָ וַיּוֹצֵא אֹתוֹ הַחוּצָה וַיֹּאמֶר הַבֶּט נָא הַשָּׁמַיְמָה וּסְפֹר הַכּוֹכָבִים אִם תּוּכַל לִסְפֹּר אֹתָם וגו' (בראשית טו ב – ה). יש לרמוז במקראות אלו, על פי מה שאמרו חז"ל בגמרא במסכת עבודה זרה דף ב', דרש רבי חנינא בר פפא, ואיתימא רבי שמלאי: לעתיד לבוא מביא הקדוש ברוך הוא ספר תורה ומניחו בחיקו, ואומר: כל מי שעסק בה יבוא ויטול שכרו, מיד מתקבצין ובאין אומות העולם בערבוביא וכו', עיין שם בדף ג'. אמרו לפניו: רבונו של עולם תנה לנו מראש ונעשנה, אמר להן הקדוש ברוך הוא: שוטים שבעולם, מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת, מי שלא טרח בערב שבת מהיכן יאכל בשבת, אלא אף על פי כן מצוה קלה יש לי וסוכה שמה, לכו ועשו אותה וכו', מיד כל אחד ואחד נוטל ועושה סוכה בראש גגו, והקב"ה מקדיר עליהם חמה בתקופת תמוז, וכל אחד ואחד מבעט בסוכתו ויוצא וכו'. יש לרמוז באגדה זו באמרו 'מצוה קלה'. וגם אמרו 'בראש גגו', דמה צורך להשמיענו איזו מקום הסוכה, ומפני מה יעשוה בראש הגג.

 

כי הנה ידוע מאמרם ז"ל (תנחומא בראשית י) נתעטף הקדוש ברוך הוא וברא את העולם. ופירוש הדבר, כי השם ברא עולמו כדי להכיר אלהותו, וברא את האדם גופו מתחתונים ונשמתו מעולמות עליונים מאד, למען יזכך חומריותו ויעלה במעלות למקום שרשו להדבק באורו יתברך, וזאת תכלית כוונת בריאת האדם. אמנם, מפני אשר רב מאד גודל בהירות אורו עד אין סוף, ואם היה משיג האדם הבהירות הגדול ההוא בהתחלת עבדותו – לא היה באפשרי להכיל ולסבול אותו; כמו אדם אשר היה בְּמַחְשָׁךְ ימים רבים, ולא ראה מאורות או נחלשה לו חוש הראות, אם יביאו האיש ההוא לאור השמש בצהרים – יזיק לו מאד, ואפשר יוכה בעוורון; ועצתו היא, לחנך אותו מעט מעט, ובתחילה יפתחו לו סדק קטן שיאיר מעט, ואחר כך יוסיפו להאיר לו, ככה יעשו יום יום – עד אשר יהיה למוד ורגיל באורות. וכדמיון זה צמצם השם יתברך ויתעלה את אורו בלבושים וצמצומים רבים, ואדם הבא לעבוד ה' ולדבקה בו – יעלה במעלות מעט מעט, מקדושה לקדושה, עד שיוכל להדבק באין – סוף ב"ה. וזהו שנתעטף הקדוש ברוך הוא וברא את העולם הכוונה, שנתלבש בלבושים וצמצומים רבים, כדי שיוכלו ברואיו לסבול. וכדרך זו פירשו בזוהר הקדוש בישעיה סימן נ"ז (פסוק ח) על פסוק אָז יִבָּקַע כַּשַּׁחַר אוֹרֶךָ ולא אמר 'כשמש', מפני שכוונתו כאשר אור היום מאיר מעט מעט – כמו כן יבקע אורך מעט מעט, למען תוכל לסבול.

 

וזה פירוש הפסוק (תהלים יט ה – ו) לַשֶּׁמֶשׁ שָׂם אֹהֶל בָּהֶם וְהוּא כְּחָתָן יֹצֵא מֵחֻפָּתוֹ וגו' כלומר, שלהבהירות שָׂם אוהל ולבושים וצמצומים בהם, והוא כחתן יוצא מחופתו – שהולך בְּשׁוּבָה וָנַחַת ויצעד בלאט, כמו כן האור מתגלה מעט מעט. וזהו שנאמר בישעיה שם (פסוק י) וְזָרַח בַּחֹשֶׁךְ אוֹרֶךָ וַאֲפֵלָתְךָ כַּצָּהֳרָיִם הכוונה גם כן, שבתחילת הענין יזרח אוֹרֶךָ בחושך מעט כדי שתוכל לקבלו, ואחר כך יהיה אפלתך כצהרים ותשיג אור הבהיר. ואנו עַם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אשר ביום הכפורים ה' מטהר אותנו מכל חטאותינו, ואם היה אדם משיג הבהירות תיכף אחר יום כפורים – לא היה יכול לסבול, על כן ציונו השם יתברך מצות סוכה, לצאת מעט מעט מהגשמיות, ואנו יוצאין מהבית להסוכה שהוא צילא דמהימנותא (זוהר ח"ג קג א), [והאימא עילאה סוככת עלינו כנשר יעיר קנו על גוזליו ירחף, ומגנת עלינו מן המסטינין ומקטרגין], ובימי הסוכות מתגלין עלינו מאימא עילאה חמשה הויות שהם חמשה חסדים, ואנו נכנסין מקדושה לקדושה ומחסד לחסד. ועל ידי שהאדם יושב בסוכה בצילא דמהימנותא – יכול להמשיך על עצמו קדושה ודביקות על כל השנה. ומפני זה צריך שיוכל לראות הכוכבים בעד הסכך (סוכה כב ב), שכוכבים הם התנוצצות החסדים שמאירים ד

צרו איתנו קשר גם באמצעות הוואטצאפ